בחזרה ל- 1930; מיד לאחר שעיתון ה’טיימס’ פרסם מאמר, שעסק בשש-בש; כתב לואיס ג’יי. גלזר, מלח לשעבר ממלחמת העולם הראשונה, מכתב לעורך, בו הוא ספר, שהיה נהוג לשחק ב’אייסי דוסי’, “על הסיפון, מתחת לסיפון, בחדר המכונות, בחדר הדינמו, בראשי התרנים ובשירותים”.
גלזר אף העיר, כי הוא מעולם לא ראה מלחים משחקים ‘אייסי דוסי’ על כסף, אם כי הם עשו זאת בפוקר ובמשחקי קוביה וכסף רב החליף ידיים סביב יום קבלת המשכורת. הוא ציין, שנחתים נהגו להתערב במהלך משחקי פוקר וקוביה, אך לא עשו זאת במהלך משחקי שש-בש. גלזר הוסיף, כי ‘אייסי דוסי’ היה משחק צי מובהק, מאחר והוא מעולם לא ראה את המשחק או שמע על אודותיו, במהלך 21 החודשים בהם שירת בצבא.
כיצד מתמודדים מלחים עם תנודות האוקינוס? הרי כאשר הים סוער, כלי המשחק לבטח מחליקים לכל כיוון. מדור השפות בעיתון הצי, בלו-רידג’, ציין שיודע דבר הכיר ‘אייסי דוסי’ כ’אייס דוס’ והגדיר זאת כך:” משחק שש-בש כפי שמלחים משחקים אותו. ההבדל העיקרי הוא בכך, שהמשחק מתחיל ללא כלים על הלוח והקוביות מוטלות במין מצנח קוביות, אשר מוברג לשולחן המשחק, כמו גם הלוח עצמו. ללוח, יש כמובן שולים מוגבהים עשויים מעץ, בכדי למנוע מהכלים להחליק אל הסיפון, כשהספינה מתנדנדת. שימוש באסטרטגיות מעודנות ב’אייס דוס’, נחשב כ’לא ספורטיבי’ , מסורת שאולי צמחה מתוך חוסר רצונם של הכלים להשאר במקום…”.
לחצו כאן אם ברצונכם ללמוד איך משחקים אייסי-דוסי
לשחק שש-בש