Language:
אתר השש-בש הגדול בעולם

טבלי – שש בש יווני

טבלי הוא שמה של גרסת שש-בש יוונית. משמעות המילה טבלי ביוונית היא ‘לוח’ ומשתמשים בה לתיאור משחקי לוח שונים; הנפוצים שבהם הם פורטס, פלקוטו ופגבה, שלושתם משחקי לוח ל-2 שחקנים. נהוג לשחק את שלושת גרסאות משחק השש-בש, אחת אחרי השניה בסדרות של 3, 5 או 7, על פי החלטה מוקדמת של השחקנים.

קיימים כמה הבדלים בין שלושת המשחקים, אך בכולם, קצב המשחק מהיר וחוקי הבסיס זהים לאותם חוקי משחק שש-בש, המוכרים לנו. השוני בין טבלי בכללותו לבין שש-בש קלאסי או שש-בש אונליין מסתכם בהרכב של ערכת שש-בש, שכוללת זוג קוביות יחיד, ללא המצאות קובית הכפלה; ובאופן ההכרעה לגביי פתיחת המשחק. על מנת לקבוע מי יהיה השחקן הפותח, מטילים שני השחקנים קוביה. השחקן, שערך הקוביה שלו הוא הגבוה מבין השניים, פותח את המשחק, על ידי הטלה נוספת של שתי הקוביות. בהמשך סדרת המשחקים, מתחיל תמיד השחקן, שניצח במשחק הקודם.

במשחקי טבלי קיים ניצחון רגיל, המזכה את המנצח בנקודה אחת או נצחון כפול, הקרוי מרס, המזכה את המנצח בשתי נקודות. בכדי לזכות בנצחון כפול על המנצח להוציא את כל כלי המשחק שלו, לפני שיריבו הספיק להוציא ולו כלי משחק אחד. במשחקי טבלי, לא קיים המושג מרס-תורכי, המתאר בשש-בש קלאסי נצחון משולש ומזכה את המנצח ב-3 נקודות ובמשחק שש-בש און ליין, מזכה את המנצח בערך הסכום הראשוני כפול 3.

איך משחקים טבלי בגרסאות שש-בש אלו?


פורטס (Portes)
המשחק הראשון בשלישית גרסאות השש-בש; זהה לחלוטין למשחק שש-בש מערבי, מלבד הפרטים שהוזכרו בפסקה הקודמת.

פלקוטו (Plakoto)
המשחק השני בשלישית גרסאות השש-בש; בבולגריה הוא מוכר בשם, טאפה. סידור לוח השש-בש ההתחלתי, בשונה מהפורטס, ממשחק שש-בש אונליין ומשש-בש קלאסי, מציב את חמישה עשר כלי המשחק של כל שחקן על משולש מספר 1 של היריב, משם יש להעבירם, נגד כיוון השעון, אל איזור הבית ולהוציאם על פי חוקי שש-בש רגילים.

בפלקוטו אין אפשרות ל’אכול’ את כלי המשחק של היריב. במקום ‘אכילה’ קיים מושג ה’ריתוק’. כלי, אשר מגיע אל משולש, עליו עומד כלי משחק יחיד של היריב, לוכד אותו ואינו מאפשר לו תזוזה, עד אשר הוא ממשיך בדרכו ומסיר את הריתוק. כלי המשחק הלוכד, נח מעל כלי המשחק המרותק, כאשר במצב זה, כמו במצב של ‘בית’ (שנים או יותר כלי משחק מאותו הצבע, החוסמים משולש), המשולש חסום ואין ליריב אפשרות לעמוד עליו.

כלי המשחק האחרון בנקודת המוצא של המשחק (משולש אחד של היריב), נקרא כלי ‘האם’ (מלשון אמא). במידה וכלי האם מרותק בנקודת המוצא, לפני שהצליח לזוז ולו צעד אחד, המשחק מסתיים לאלתר והיריב זוכה בנצחון כפול; למעט מקרה בו כלי האם של היריב עדיין נמצא בנקודת המוצא וחשוף אף הוא לאפשרות ריתוק. במקרה כזה ממשיכים במשחק, עד שכלי האם של היריב עוזב את נקודת המוצא. במקרה בו הצליח השחקן שכלי האם שלו רותק, לרתק אף הוא את כלי האם של היריב, מסתיים המשחק בתיקו.

פבגה (Fevga)
המשחק השלישי בשלישית גרסאות השש-בש; בתורכיה הוא מוכר תחת השם מולטזים וברוסיה תחת השם נארדה. סידור לוח השש-בש ההתחלתי, שונה הן ממשחק הפורטס והן מהפלקוטו. כלי המשחק של כל שחקן מרוכזים במשולש הימני הקיצוני ביותר על גבי הלוח, בשתי פינות אלכסוניות ולא זה מול זה. את כלי המשחק מזיזים נגד כיוון השעון אל איזור הבית, כאשר בית אחד ממוקם בצד הימני התחתון של הלוח והשני בצד השמאלי העליון של הלוח.

כלי המשחק הראשון עמו מתחילים לשחק, חייב לעבור את נקודת המוצא של היריב, בכדי לאפשר תזוזה של שאר כלי המשחק. כך למשל, במקרה בו תוצאת הקוביות הראשונה של שחקן היא 6-6, יכול השחקן ללכת אך ורק 6 אחד מתוך הארבעה, מאחר וכלי המשחק הפותח, אינו יכול להמשיך ואין אפשרות לצאת עם אף כלי אחר, עד שהכלי הראשון לא עובר את נקודת המוצא של היריב.

בפבגה, כמו בפלקוטו ושלא כמו חוקי שש-בש , קלאסי, אין אפשרות אכילה. בפבגה לא קיים גם מושג הריתוק וכלי משחק בודד חוסם את המשולש עליו הוא עומד. כלי משחק אינם יכולים לסיים מהלך במשולשים עליהם נמצאים כלי משחק של היריב. על מנת שלא יווצרו יותר מידי חסימות, ישנה הגבלה, אשר אינה מאפשרת לחסום את כל המשולשים באיזור הלוח של נקודת המוצא. מעבר לכך, באם נוצר מצב בו אחד השחקנים יוצר חסימה מושלמת (חסימת 6 משולשים רצופים), בכל מיקום אחר על פני הלוח ויריבו מרכז את כל כלי המשחק שלו במשולש הקודם לה, חייב השחקן לפתוח, לפחות משולש אחד מתוך השישה, בכדי לתת ליריבו הזדמנות לעבור.
לחצו כאן
לשחק שש-בש

מאמרי שש-בש נוספים:

לחצו כאן
לשחק שש-בש